"כשמכוונת לתכלית התועלת ומגדירה- נמצאת מגודרת. כשמקשיבה- נמצאת מקבלת".
משפט נפלא שנאמר בתקשור לתלמידה שלי:
"כשמכוונת לתכלית התועלת ומגדירה- נמצאת מגודרת.
כשמקשיבה- נמצאת מקבלת".
הקסים אותי הקשר שבין "מגדירה למגודרת"- כל פעם שאנו מגדירים דבר, אנו מגדרים עצמנו לנתיב מגודר המוליך אליו ובעצם מצמצמים אפשרויות.
וכשאנו מוותרים על תכלית התועלת, ומוכנים להיות במרחב פתוח להקשיב מה המציאות מביאה לנו, הרי שאז, אנחנו פתוחים לקבל את מתנות היקום.
ומניסיון שלי, היקום הרבה יותר נדיב אלי- ממני.
מתי קרה לכם שלא הגדרתם בדיוק מה אתם רוצים לקבל, והמציאות הביאה פי הרבה מונים, יותר ממה שהייתם יודעים לבקש?