תודעת האדמה ומשמעות "בית"
כפי שסיפרתי לכם, יש לנו כיתת לימוד המתפתחת באמצעות שיעור אונליין בתקשור, שאנו מקבלים פעם בחודש. (מוזמנים להצטרף - דברו איתי בקשר לפרטים).
השיעור נוגע כל פעם בנושא חיים מרכזי, ופותח פרספקטיבה חדשה, מאירה, לגבי אותו הנושא, ותמיד יש בו הכוונה מעשית תודעתית.
בשל התקופה בה אנו נמצאים, כשכולנו "בהסגר" בתוך הבתים, אני מביאה כאן קטע מתקשור בנושא "בית" שיש בו גם את צו השעה.
כאן הופיעה בתקשור "תודעת האדמה", שמלמדת אותנו מהו בית.
"... אם כך, כפי שאני איני מבקשת מכם מאום, בשתיקה נושמת ונושפת את עצמיותי המלאה, ועל פני זורמים הנחלים והנהרות, וצומחים העצים ועולים ההרים והגאיות, כך אתם באותה צורה, יש לכם ליבה.
והליבה היא-היא הבית.
יכול אדם להיות בנכסים רבים, לעיתים ירבה דאגה, לעיתים לא, ועדיין לא ידע משמעותו של בית.
הליבה האנושית נמצאת בצ'קרת הלב והיא כח המשיכה האנושי ממש כפי שאני מושכת ומחזיקה את כל היש על פני קליפת כדור הארץ.
ובמה דברים אמורים?
דמיינו כי בפעימת ליבכן, באותה נשימה נשיפה, נמצא הכח המרכזי של עצמיותכן. ושם- שם נמצאת השייכות העצומה שלכן. זהו ביתכן.
ולא בכדי איני מכוונת לבית פיזי, שבית פיזי הוא כמו בגד שאדם לובש ופושט. אך הליבה, כשהיא חזקה, כשהדופק יודע פעולתו, כשהגוף מוזן היטב מתוכו, הרי שאז - אין אתן יכולות להתבלבל כלל וכלל, לא במחשבותיכן, לא במעשיכן, לא בתנועתכן, ולא במערכות היחסים שאתן נמצאות שם.
האם הדברים ברורים?
אם כך, הצניעות של שתיקתה של האדמה, אינה שתיקה כלל וכלל. שכן אני מסמנת לכן, לכם בני האדם בכלל, את רגשותי כולם, בהתנשפויות, בגעשים, בזרימה, בחן הליבלוב, בצפצוף הציפורים. כולם - כולם מבטאים את תודעתי, תודעת הקיום השלם.
ואם תשאלו, מהו צו השעה? אומר זאת בפשטות.
מצד אחד התבוננות עמוקה אל מה שמתרחש על הקליפה, ומצד שני מרכוז והידוק של הליבה. "
הרחבה של הפסקה:
ההתבוננות אל הקליפה, (ההתרחשויות) מאפשרת את ההבנה של מה שקורה בקשר אל הליבה.
האדמה מתארת את כל המתקיים על קליפת הכדור, כביטוי של "רגשותיה" כולם, המבטאים את תודעת הקיום השלם.
ובהמשך מביאה את צו השעה: להתבונן היטב על המתרחש "בקליפה" – ומתוך התבוננות זו תבוא ההבנה היכן התפוררו והתפרדו הדברים, וזו תביא את הידיעה והפעולה -לחזק את מרכוז והידוק הליבה.
כי כוח משיכה חזק, הידוק ומירכוז את הליבה, מחזק את החיים הבריאים ונותן לאדם לדעת את דרכו כפי שביקשה נשמתו לעשות.
ונראה כי בעת הזאת, מבקשת תודעת האדמה לפנות לליבו של האדם, מתוך ש"סוגרת" אותו בתוך ביתו הפיזי, אליו הוא מתכנס מתוך מגננה ופחד, ומכוונת אותנו איך להתבונן אל "קליפת הכדור וההתרחושויות הקורות לו" - תוך שיש לנו עזרה בהתקשרות ישירות לתודעת האדמה, שיש לה "כוח משיכה המחזיק את כל החיים בבריאות וצמיחה איתנה" - על מנת שנוכל להחלים ולהביא בריאות שלמה לקיום האנושי.
אין הפרדה בין תודעת הכדור כולו, תודעת האדמה, למה שקורה לנו כבני אדם.
יתבוננו בני האדם אל הליבה, ליבם, וימרכזו את כוחות החיים מתוך ידיעה שכל "בגד" שהוא, מסתיר ומרחיק אותם ממהות כוחות החיים.
יחזקו בני האדם את "כוח המשיכה" של הלב, יהדקו סביבם את כוחות החיים מתוך חיבור לאחדות שלמה, שאין בה פיצול, ספק, קונפליקט או הפרדה, ואלו יביאו חיים טובים, ביטחון, בהירות בדרך ושמחת קיום.