הסרת חסמים בחיים - חלון הזדמנויות ליישום תובנות

December 3, 2018

סיפורו של ישראל

 

 

 

 

 

 

שבת 25 נובמבר 2006 

אילנה היא חברה קרובה כבר 30 שנה, ועל כך התמזל מזלי. מעולם לא פניתי אליה לטיפול אישי או לבקשת עזרה לפיתרון בעיה, ולמרות זאת אילנה תרמה לשינוי מהלך חיי ב- 3 צמתים קריטיים - שינוי מהותי. על שני צמתים כאלה אני רוצה לספר לכם בקצרה.

 

מחסום הילד השלישי 

 

לפני 5 שנים נולד בני השלישי יובל כשאני משלים את העשור ה- 5 בחיי. יובל צריך להודות לאילנה על ההזדמנות שניתנה לו להגיח לחיים האלה, במקום שסיכוי כזה לא נראה מציאותי כלל, מאז שנולד בני השני - 11 שנים קודם לכן.

 והמעשה שהיה כך היה:  בגיל 48  - לאחר 17 שנים, אני פורש ממקום עבודה מסודר עם מעמד ושכר טובים, על מנת להגשים חלום - להקים מיזם אינטרנטי עם שותפים. במשך שנה וחצי אני עובד ללא שכר ושוחק את החסכונות והפיצויים שהיו לי. המיזם נכשל ואני מתחיל לחפש עבודה כשכיר. במקביל גופי נחלש וסופג לתוכו דלקת ראות קשה, ממנה אני מתאושש רק לאחר כ- 4 חודשים. הניסיונות להתקבל  לעבודה נכשלים וגם שדברים כמעט נסגרים עם סיכוי טוב לעתיד, ברגע האחרון ממש התשובה שלילית. לתוך השפל הזה בחיי מגיעה אילנה לאחר תקופה ארוכה שלא התראינו. אילנה מגיעה עם בנה בן השנתיים אותו ילדה בגיל מבוגר יחסית. תוך כדי שיחה עולה נושא הילד השלישי אותו מאד רוצה רעייתי. אני מסביר עד כמה מבחינתי אין שום סיכוי והגיון ואין על מה לדבר (הגיל שלי, מצבי הכלכלי, שכחתי מעידן הילדים הקטנים, שני ילדים - לי זה מספיק).

 

ואז אומרת אילנה: כל הדרך שאלתי את עצמי למה אני באה לפגוש אותך ? ועכשיו הדבר מתבהר לי - אני צריכה להעביר לך מסר שהילד השלישי הוא ברכה מבחינתך. אסור לך לחסום את הרצון של רעייתך. הבאת ילד שלישי לעולם תשחרר את הפרנסה והשפע שיגיעו אליך.אחרת מצבך ימשיך להידרדר. אני לא השתכנעתי, זה נראה לי בניגוד לכל הגיון. במקביל חברים שהקשר איתם נותק לפני הרבה שנים, חידשו איתנו קשר והתחלנו להיפגש שוב. המכנה המשותף לכולם - 4 ילדים. במהלך המפגשים איתם הרגשתי כי מכל כיוון אני מקבל מסר ברור ועקבי - טוב שיש הרבה ילדים.

 

ואז לאחר מספר שבועות, מגיעה אלינו אילנה לביקור חוזר, ושוב עולה הילד השלישי לדיון. והאמת שאני לא זוכר מה אילנה אמרה בדיוק, אבל אני זוכר את התחושה שפתאום  "הבנתי" שזה הדבר "הנכון" לעשות בניגוד להגיון הארצי שלי. ובאותה פגישה קיבלתי את ההחלטה שאני "הולך על זה". לאחר כמה ימים ממועד ההחלטה התקבלתי לעבודה, בה אני מתקדם ומרוצה מזה חמש וחצי שנים.

 

רעייתי שהייתה בת 42 + התעברה מיד, והתחושה הייתה שמישהו ממתין בקוצר רוח להגיע אלינו. המחשבה שאם לא היינו מקשיבים למסר שקבלנו היינו מחמיצים את ההזדמנות, חוזרת אלי מדי פעם, ואני חושש והיה כל כך קל לא להקשיב. 
מעבר לכך חיינו השתנו והפכנו למשפחה צעירה ותוססת, בניגוד לכיוון אליו התקדמנו לפני הולדתו של יובל.

 

להיוולד מחדש 

 

אימי עזבה את הבית כשהייתי בן 4. אני עברתי להתגורר אצל סבתי עד גיל 7, ואח"כ עברתי לגור עם אבא שלי, שהיה הבסיס והמשענת שלי עד יום מותו כשאני כבר בן 48. במקביל שמרתי על קשר פורמלי - קר עם אמא שלי שבנתה חיים חדשים, במהלכם  נולדו לה עוד שני בנים. בהיותם בני 16-17 עברה המשפחה לחיות בארה"ב.

 

בשנתיים האחרונות, מאז מות בעלה השני, עזרתי לאימי לממש רכוש וכספים בארץ, במהלכם גבר המתח בנינו עד כדי עוינות וסלידה. תחושתי הייתה שאמא שלי, שנטשה אותי בהיותי ילד קטן, ממשיכה להתכחש לכל רגש אימהי כלפי, והדברים היחידים שיש לה להגיד לי נוגעים לכסף השייך לה ו"לכמה אני לא בסדר".

 

באותו זמן חייתי בתחושה של תסכול, דחייה ורצון לנתק כל קשר איתה. חברים רבים דחפו אותי לקיים איתה "שיחה קשה" שתציג אותה על כל מגרעותיה ומעשיה כלפי. אני לא הצלחתי כל השנים לדבר איתה על העבר שלנו ועל הסיבות שהביאו אותה להחלטה לנטוש אותי. מכל העצות שקיבלתי בנושא היה ברור לי ששיחה גלויה על הנושא תסייע לסגור מעגל, אבל הכיוון של האשמה והצגת הרע שבה לא נראו לי. תוצאה חיובית לא תצמח מסוג כזה של דו שיח.

 

לתוך המצב הזה הגיעה אילנה להתארח בבייתנו, באחד מימי מלחמת לבנון השניה.

לאחר תקופה ארוכה שלא התראינו, סיפרתי לה על המצב שבו אני שרוי בקשר עם אימי. אילנה הקשיבה וב- 5 משפטים לקחה אותי למקום אחר, לפיתרון אחר, לכיוון שאמור לשנות חיי. משהו בהכוונה של אילנה חלחל לתוכי והבהיר לי בדיוק מה הבעיה ומה הפיתרון.

 

אילנה אמרה: "ישראל, אתה יודע מה אתה צריך לבקש ממנה? לא את הכסף שלה, אלה שתקשיב לך, לסיפור לך. זה הכל. אתה צריך ליצור מצב בו תוכל לספר לה את כל החיים שהיו לך בלעדיה. לא לכעוס עליה ולהגיד לה כמה היא לא בסדר, אלא, משך של זמן שבו היא תרגיש את החיים שהיו לך בלעדיה.

 

כל החיים שלך מושפעים מהתחושה שאמא שלך לא מכירה בך כבן. הדבר מקרין על ההצלחה שלך בעבודה - הרבה הזדמנויות להתקדם שהיית ראוי להם עברו מעליך, במשפחה - הבת הבכורה שלך קשוחה, מנוכרת ומתעמתת איתך ואתה מוותר גם על חלק ממקומך בתוך המשפחה. אתה חייב להיפגש עם אמא שלך כדי ליצור איתה קירבה שתחולל אצלה שינוי  כך שהיא תחוש שגם אתה הבן שלה. הנושא הזה הוא כל כך קריטי מבחינתך  שאתה חייב לעזוב מייד הכל לטוס לארה"ב ולהפגש איתה." 

 

באותו רגע הבנתי לעומק נשמתי שזה מה שצריך לעשות. אילנה עוד הוסיפה הכוונה כיצד המפגש צריך להיות ומה עלי לעשות כדי לעורר אצלה רגש של קירבה אפילו לזמן קצר. החששות והספקות היו רבים, אך מרגע שהתחלתי בביצוע המשימה הופתעתי מקצב הסרת המכשולים, ובמיוחד מתגובתה של אימי ששמחה מאד לקראת בואי (כפי שאמרה לי אילנה מראש). תוך 3 שבועות התארחתי בביתה בלוס אנג'לס, דיברנו, טיילנו יחד ויצרנו את אותה קרבה רגעית שעליה דיברה אילנה.

 

התוצאות מדהימות: אמא שלי מדברת אלי בנימה אחרת - כמו שאמא מדברת אל בן. אני נולדתי אצלה מחדש. עם חזרתי מארה"ב התבשרתי שנבחרתי בין עשרת המנהלים המצטיינים בארגון, לאחר מכן שינו לטובה את תואר התפקיד והשכר שלי, הבת שלי החלה לגלות סימני רכות והשיחות איתה הפכו נעימות יותר. נדמה לי שזו רק תחילתה של  דרך חדשה לשינוי חיובי שמקורו בקרבה "הבלתי אפשרית" שנוצרה ביני לבין אימי.

 

בשני המקרים הייתה לי תחושה שהיה כל כך קל לא להקשיב. המחשבה שאם לא הייתי מקשיב למסר שקבלתי הייתי מחמיץ את ההזדמנות, חוזרת אלי מדי פעם, ואני מודה על כך שהרווחתי בן ואם, ושאר חיי השתנו לטובה.

 

 

Please reload