קריפנדה - מלכת הזהר

 

 

 

 

27.9.95

 

האשה לא התאימה לתקופתה.

היו לה סוס ועגלה, שהייתה כמעט ריקה, ולא ברור היה, מדוע היא נזקקת לסוס חזק כל כך שיישא אותה.

בעולם של מכוניות ממהרות, הייתה האשה איטית להפליא ומגוחכת.

 

הייתה לה גם תכונה לפנות בדיוק לכוון ההפוך אליו הייתה צריכה להגיע, משל יש לה כל הזמן שבעולם, ולפני שהיא מגיעה ימינה, עליה לפנות שמאלה, להקיף את הכל, ורק בסופו, להגיע אל הנקודה שעמדה כל כך קרוב לימינה.

וכל זה בחיוך שהבין כי כל האנשים האחרים נדים לה בראשם.

 

האישה סחבה בתוך עגלתה ייחורים של צמחים, כל אחד מהם בגודל של זר פרחים, והייתה סוחרת בהם למחייתה.

היה קשה להאמין, שאכן, אפשר להתפרנס ממכירת ייחורים לא גדולים, של צמחים לא ידועים, וכי מישהו יתרצה לאישה המגוחכת.

 

וראה זה פלא, האנשים שעמדו בתוך גינותיהם היו לוקחים מידי האישה, שהייתה מאתרת ומוצאת אותם תמיד בזמן המתאים ביותר, את הייחורים, ובקפידה היו חורצים חריצים בפרחי עצמם, ומחברים במעין בדים, קשרים מפותלים שקשרו את הייחור לצמח השתול באדמה.

 

האישה לא התעצלה.

היא נסעה מגינה לגינה, ותמיד ידעה מתי תמצא את האנשים עומדים מחוץ לבתיהם, משל, אף הם ידעו שהיא בדרכה אליהם, והיו יוצאים לקבל את פניה.

 

ולכל אחד הייתה נותנת יחור אחד בלבד, שלא תואר ולא הדר לו, והם כולם נראו דומים בתכלית. חתיכת ענף.

 

והאנשים היו מקשיבים.

ברצינות גמורה היו עובדים בגינתם, מכליאים עוד ועוד ייחורים, שבאורח פלא היו מתרבים בה, ועד כדי כך רבתה העבודה, שהיו מפסיקים ללכת לעבודתם שמחוץ לגינתם, והיו מקדישים שעות רבות משותפות להם ולבני ביתם, בעבודת הצמחים.

 

האישה לא קיבלה כל תמורה על עבודתה.

אף אדם לא הושיט לה כסף, למרות שכולם אכן, שמו דבר מה בתוך ידה, שהיא הייתה לוקחת בעליצות גדולה, ומכניסה לעגלתה הפתוחה, והסוס היה ממשיך לסחוב את העגלה הריקה, כאילו עמוסה היא לעייפה, ובכל זאת, קלה בנוצה.

 

ואז, יום אחד, בכל הגינות פרחו הפרחים.

פרחים ענקיים שמעולם לא צמחו על שום אדמה מקודם.

צבעם היה סגול ורדרד, שקוף למראה, סמיך כמראה ערפילי, כמעט בלתי ניתן היה לגעת בו.

בכל מקום שהלכו בו האנשים היה סבך גבוה ומופלא של פרחים עצומים, שגובהם כגובה האנשים, לבירינט ורוד, שהאיר את הכל בצבע הסגלגל מתוק, כי הייתה להם תכונה לפרחים לקרון מתוכם, שכן היו שקופים וזוהרים מבפנים.

 

השתנו סדרי עולם.

האנשים היו משוטטים בהתפעלות בינות לפרחים, ללא דרך, ללא כיוון, וללא ידיעה את מי יפגשו מאחורי הפרחים שהסתירו את הכל.

והם מעולם יותר, לא בקשו לדעת.

 

 

קישור לעוד חלומות 

 

http://ilanavarose.wix.com/ilanastudio#!beauty-and-editorial/cvh5

 

 

 

 

Please reload