לעשות שינוי? נדרשת חכמה לכך.

איך באמת עושים שינוי?

* טרנספורמציה, שהיא שינוי במובן העמוק ביותר, מתרחשת כתהליך טבעי של לידה, מיצוי הפוטנציאל ומעבר למימד אחר.

לדוגמה: לידה-חיים-מוות.

* אי אפשר לקדם לעצור או להתנגד לטרנספורמציה, זו מורכבת מכלל הכוחות הקוסמיים הפועלים בתוך החיים והם המכתיבים את קצב הבשלתם ותנועתם.

* השתתפותו של האדם בתהליך היא באמצעות מודעותו. הוא מעין מלווה את הכוחות הפועלים ומפתח בתוכו גמישות, ידע חדש, פרספקטיבה והפקת לקחים.

* במידה והאדם נמצא מסונכרן עם הידע המבקש להמחיש את עצמו באמצעות התהליך הוא שקט בליבו לקבל את הפרידה מן הישן והמעבר למימד אחר.

* כשהאדם נאחז בעברו כדי לשמר את גבולות הגזרה המוכרת בה יצר מאזן של ברירות מחדל, הוא יוצר לעצמו קונפליקט פנימי בינו לבין התרחשויות חייו שאינן מתחשבות לכאורה ברצונו.

* היכולת לאפשר לעצמו גמישות פנימית, שמשמעותה אי היאחזות בקיים והסכמה לנוע כל הזמן, כפי שהגוף אינו נח ולו לרגע, כפי שהנשימה מתקיימת כל הזמן - מאפשרת לאדם הרפייה פנימית עמוקה שהמולידה את פריון חייו, קרי, המאורעות החדשים המבקשים להיוולד בו – יכולת זו מביאה לאדם את בריאותו הפיסית והנפשית להתמצק בתוכו סביב כוח החיים הפנימי המניע אותו, לחבור עימו ולהשתמש בו כגל הנושא אותו על פני מרחבי החיים.

* במקומות בהם חווה האדם חסר כלשהו, ייתן את דעתו, כי זו נלכדה ברעיון מסויים, במחשבה, ונצמדה אליה מבלי דעת. מרחב החסר מבקש מן האדם למידה עמוקה של הנושא אותו הוא מבקש לעצמו בהשתוקקות. לדוגמה- אדם החסר כסף ומאמין כי זה יפתור את כל בעיות חייו, נעצר שם כדי לברר בעומק נשמתו את אושר חייו. הוא יגלה שכסף לא יפתור לו בעיות באהבה או באבדן היקרים לו. וכך בכל נושא ונושא בהם נדמה לו לאדם, "כי אם רק יהיה לו X יוכל להיות מאושר", הרי שעליו להעמיק מעבר לאותו מושא נכסף, כדי לדעת מה הוא רוצה לפתור באמצעותו.

* על מנת שהאדם יוכל לחצות את הגשר עליו לסגל לעצמו יכולות אלו, וכך יוכל להיפרד ולעזוב את "נושאי החסרים שלו", להם נתן פתרון חלקי, יחסי, להבין בתודעתו באופן העמוק ביותר את אשר בא לרכוש, לקחת את הידע החדש ולעבור את הגשר אל מימד חדש של התקיימות.

ועוד משהו, קליל יותר על שינויים:

מה משותף לשיניים, שנה, שינון, שינויים ? (רגע של שקט)

טוב... רגע, עוד רגע... חבל שאני לא יכולה לשמוע את המחשבות שלכם

על כך... אני יכולה לספר לכם על מה אני חשבתי.

חשבתי על זה, שכל המילים האלה קשורות לתהליכים בזמן. שיניים צומחות לתינוקות ומספרות לנו שהם מוכנים לאוכל מוצק, והן נקראות "שיני חלב"... ואח'כ הן נושרות, וצומחות שיניים קבועות, ואחכ, כשמזדקנים, נופלות שוב השיניים...

ושינון ?קשור לחזרה שוב ושוב על משהו,ושנה? מספרת על מחזוריות הזמן שחוזר במעגלים...

ושינויים?

לרוב, אני לא חושבת על שינויים כמשהו מחזורי, או מעגלי.

לרוב אני חושבת שיש מציאות, ואז היא משתנה. מן קו לינאירי כזה בין הדברים, אבל עכשיו, כשקשרתי את המילה לעוד מילים, עולה בדעתי שגם שינויים הם מחזוריים.

וזה מרגיע אותי באיזה אופן.

יש לי סיפור קטן.

אבא שלי התקשר אלי ביום חורף סוער, ובאותו היום נכנסו לנו הביתה מים מהגג. הייתי ממש מצוברחת ודאוגה...

ומה הוא אומר לי?

הוא צוחק אלי ואומר, "נו טוב...מה את דואגת? כל הזמן יהיה חורף?..." ומאז, אימצתי זאת. כשיש לי דאגה על משהו שאני לא יודעת באותו הרגע איך לפתור, כשבא אלי שינוי שלא רציתי אותו, אני אומרת לעצמי, "נו... כל הזמן יהיה חורף?"...

איזה נהדר שלא כל הזמן חורף...

זאת דרך נהדרת להתחבר לשינויים בידיעה שהכל, כל הזמן זז. משתנה. משנה את פניו. אבל... יש לנו גם את הפחד משינויים....

זה הולך כך: כשטוב, חס וחלילה שיהיו שינויים. כשרע, אלוהים, רק תשנה את זה!

שינויים הם בלתי נמנעים, כן, כולנו יודעים את זה, ובכל זאת...

זה כך. כשהשינוי מביא צמיחה, גדילה, התחדשות- איזה כיף! כמו תינוק שלומד לחייך, לזחול ואחכ' לדבר, ללכת, וואוא, איזה אושר.

אבל שינויים הפוכים, כשהגרף מתחיל לרדת, כשפתאום מופיע קמט, שיער לבן, כאבי גוף, אז... שינוי הוא לא דבר רצוי. אז, אנחנו מנסים בכל דרך לא להגיע לשם... לא , לא לשם.

תשמעו מה כותב פרופסור יוג'ין קנדל מהאוניברסיטה העברית על איך השינויים שנכפו על העם שלנו השביחו אותנו:

"יהודים בכל הדורות ובכל המדינות היו יזמים כי לא הייתה להם ברירה. היסטורית, מדובר בעם נודד שכל הזמן נמצא תחת אילוצים. אתה חייב להיות חדשני, יצירתי ואמיץ לקראת שינויים. הרי מהי חדשנות? זו מוכנות שלך לשינוי. לעמים שיושבים בצורה טובה וממוסדת במקום שלהם, יש פחות נטייה לשנות דברים כי לא רע להם. אבל עם שנודד וצריך להסתגל כל הזמן לשפות חדשות ולחוקים חדשים,

חייב להסתגל לשינויים, אחרת הוא נדחק".

- יוג'ין קנדל

{ מתוך עיתון 'ידיעות אחרונות', מדור